תחילה רציתי להשתמש בדוגמנית אחרת בשביל התמונות עצמן, כיוון שבאגדה מוכרת הגפרורים היא בלונדינית. אך כאשר התחלתי לערוך צבע השיער הג'ינג'י של הדוגמנית שעשיתי עליה טסטים התאים בדיוק ויצר קונטרסט עם הגוון הקר של התמונה.

​

במהלך העריכה הפכתי את הדשא ללבן, ועשיתי את התמונה בצבעים קרים יותר.

בתמונה הראשונה אף הוספתי פנס (שצילמתי במהלך חופשה במוסקבה) כדי ליצור תחושה שהדמות יושבת ברחוב. 

בנוסף, כיוון שהיתה רוח בזמן הצילומים עצמם, לא הצלחנו להדליק את הגפרורים. לכן, בתמונה השניה עשיתי כך שהגפרור ידלק. 

באותה התמונה החלפתי את הפנים מהתמונה המקורית בפנים מתמונה אחרת (שמצויה בין התמונות מהסט בשורה העליונה מצד ימין). מהסיבה שהפנים המקוריות היו לא בפוקוס וגם כי העיניים פזלו מעט. 

החלק הקשה ביותר היה ליצור טשטוש לדשא כך שיראה כמו שלג ולא כמו דשא. כמו כן, הייתי צריכה לנסות לדמות אור שנופל בצורה מציאותית על הדמות והסביבה מהגפרור ומהפנס וזה הווה חלק מאתגר.

 

אם הייתי מצלמת את התמונות שוב:

- הייתי מנסה להכניס את הגפרורים יותר לפריים.

- הייתי מושיבה את הדמות רחוק יותר מהקיר כדי שיהיה דשא גם מאחוריה.

- הייתי מצלמת מוקדם יותר כיוון שהיה חלק מצומצם מאוד בו לא היתה שמש ולכן היה לנו טווח תנועה מוגבל. 

​